לאסקימואים יש כ-12 מילים המתארות שלג, שעבורנו נראה פשוט כשלג לבן.

העיניים של האסקימואים מתורגלות לראות שלג, ולכן הם יכולים לראות הבדלים עדינים שאנשים אחרים פשוט לא רואים. 

למי שנע ומתרגל עם הגוף יש חוויה זהה לגבי הקשבה לגוף. כולנו מקשיבים, אבל ככל שיש לנו שהות וזמן להיות עם הגוף בתנועה, אנחנו לומדים על אופנים עדינים נוספים של הקשבה. בין הקשבה פנימה לגוף או החוצה לסביבה. בין הקשבה פנימה, תוך תשומת לב לאיזה חלק בתוכנו אנחנו מקשיבים, לבין הקשבה החוצה, לחלל, לאנשים או לסאונד.  

במפגש נתרגל הקשבה באופנים שונים דרך סדרות של תרגילים, שאת חלקם נתרגל לבד ואת חלקם עם פרטנרים. בחלק מהתרגילים נתרגל תוך הקשבה עמוקה פנימה ובאחרים דרך איכות של playfulness,  החוצה אל הסביבה.

הקשבה היא מילה שכל עולם הרוח משתמש בה והיא מפתח מרכזי בתהליך ההתפתחות שלנו. מה שמסקרן אותי לשתף הוא איך הופכים מושג רחב, לכלי פרקטי, מהתרגול במעבדה בסטודיו, בתנועה או במדיטציה ועד להליכה ברחוב, ובמפגש של שיחה עם חבר שלצדנו. 

הגוף נשאר אתנו גם בסיום הסדנה, והוא כלי שזמין לנו בכל רגע. מתוך החוויה של הגוף ניקח זמן לחיבור בין התרגול לבין ההתנהלות שלנו ביום יום.